בן מנחם ואח' נ' קשרי תעופה בע"מ ואח'

פסק דין

שלוש תביעות מאוחדות שעניינן אחד- שיפוי התובעים בגין נזקים אשר אירעו להם כפועל יוצא מעיכוב בהגעת כבודתם ליעד אליו טסו לשם טיול מאורגן.

הואיל והתובעים בכל התביעות יצאו יחדיו לטיול ונסיבות העיכוב בהגעת הכבודה - כמו גם הנתבעים הינם זהים- אוחד הדיון בתובענות.

המבוא העובדתי –

1. לאחר שמיעת העדויות, בחינת כתבי הטענות והראיות בתיק הנני קובעת כי הוכחו העובדות כדלקמן:

א.התובעים טסו ביום 5/8/10 באמצעות הנתבעת 2 לדוברובניק.

ב.הטיפול בקבלת כבודת התובעים עת הגיעו לשדה התעופה בן גוריון נעשה על ידי הנתבעת 3 שהיא החברה המספקת לנתבעת 2 שירותי קרקע.

ג.אין עוררין כי כבודתם של התובעים לא הגיעה ליעדה במועד בו נחתו התובעים בדוברובניק. זאת ועוד, מצאתי כאמינה עדותם של התובעים ולפיה בפועל הגיעה הכבודה לידיהם רק לאחר שלושה ימים ואף זאת, רק לאחר שהם שלחו שליח המלווה במדריך שלהם לשדה התעופה על מנת לקבל את הכבודה. בהקשר זה, אציין כי הנתבעות טענו שהכבודה הגיעה באיחור של 24 שעות בלבד ואולם, בניגוד לתובעים אשר תמכו טענתם בעדותם הישירה , לא תמכו הנתבעות 2 ו - 3 טענתן זו בראייה או בעדות ישירה כלשהי.

ד.אין עוררין כי כבודתם של התובעים הורדה מהמטוס הואיל ובמטוס היה משקל יתר.

קיבלתי טענתם של התובעים ולפיה, כבר עת הגיעו למסור את הכבודה שלהם הבחינו כי למקום הגיעה כבודה רבה של קבוצה אשר טסה איתם הכוללת אוכל כשר. לטענת התובעים, נציגי הנתבעת 2 סירבו בתחילה לקבל את הכבודה האמורה החורגת ממשקל הכבודה המותרת ואולם, בסיכומו של דבר הועלתה הכבודה האמורה לטיסה. אציין כי טענתם זו של התובעים נתמכה בעדותם מחד ומאידך לא נשללה על ידי הנתבעת באמצעות ראיה או עדות כלשהי.

טענות הצדדים:

לטענת התובעים , לאור האיחור בהגעת הכבודה הם נאלצו לרכוש ציוד חלופי ובנוסף, נגרמה להם עוגמת נפש רבה הנובעת מכך, שבמשך שלושה ימים, מתוך ששת ימי הטיול, הם נאלצו להתעסק עם נושא הכבודה אל מול נציגי הנתבעות ולהסתדר עם ציוד חלופי חלקי ובכלל זה להסתובב עם אותם הבגדים. התובעים מוסיפים וטוענים כי עוגמת הנפש שלהם גדלה כפועל יוצא ממצגי השווא אשר הוצגו להם על ידי הנתבעות 2 ו – 3 ובהתאם להם הכבודה עתידה להגיע בתוך זמן קצר- מצגי שווא אשר בעקבותיהם לא הצטיידו התובעים באופן מלא ומספק.

זאת ועוד, לטענת התובעים, המזוודות אשר הגיעו בסיכומו של דבר הגיעו פגועות ומשכך, הם זכאים לפיצוי הנובע מהנזק למזוודות.

התובעים מוסיפים וטוענים כי בנסיבות כפי שהוצגו, לא חלה על תביעתם אמנת ורשה ומשכך, הם זכאים לפיצוי בהתאם לנזקם בפועל אשר הינו כדלקמן:

לתובעים בתק 61462-10-10 על סך של 1,387 ₪ ( 277 אירו) בגין הרכישות אשר ביצעו, סך 1200 ₪ בגין הנזק למזוודות וסך 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה.

לתובעים בתק 61487-10-10 על סך של 1,106 ₪ (221 אירו) בגין הרכישות אשר ביצעו, סך 1000 ₪ בגין נזק למזוודה אחת וסך 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה.

לתובעים בתק 61500-10-10 על סך של 550 ₪ (110 אירו) בגין הרכישות אשר ביצעו, סך 600 ₪ בגין נזק למזוודה אחת וסך 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה.

לטענת הנתבעת 2 על תביעת התובעים כמו גם על הפיצוי הנתבע על ידם חלות הוראות אמנת ורשה וזאת, בשל ייחוד עילה הקבוע בדין. לטענת הנתבעת 2 המזוודות הורדו מהמטוס בעקבות הוראת הקברניט אשר הורה על הורדת 30 מזוודות כפועל יוצא ממשקל יתר ולפיכך, בנסיבות אלו, אין מקום לפצות את התובעים בכלל ובפרט לא באופן החורג מגבולות הפיצוי הנקובים באמנה. במאמר מוסגר אציין כי הנתבעת 2 לא הגישה כתב הגנה מטעמה ונציג מטעמה אף לא התייצב לדיון בפני. יחד עם זאת, הוגשה על ידי הנתבעת 2 הודעה לבית המשפט במסגרתה פורטו טעמי ההגנה האמורים. לעניין זה, בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט לתביעות קטנות לחרוג מסדרי הדין ודיני הראיות , ראיתי במסמך האמור כתב הגנה מטעם הנתבעת 2 ולא מצאתי ליתן פסק דין כנגדה בהעדר הגנה.

לטענת הנתבעת 3 האחריות בהתאם לאמנת ורשה חלה על המוביל האווירי- הוא הנתבעת 2- ומשכך, אין עילת תביעה כנגדה. לחילופין ובהשלמה טוענת הנתבעת 3 כי מיון הכבודה נעשה על ידי רשות שדות התעופה ומשכך, ככל שאמנם הורדה הכבודה, יש להשית על רשות שדות התעופה את האחריות לנזקים הנובעים מכך.

הדיון: